×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל א י״בתנ״ך
א֣
אָ
(א)  וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל הִנֵּה֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקֹֽלְכֶ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־אֲמַרְתֶּ֖ם לִ֑י וָאַמְלִ֥יךְ עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ (ב) וְעַתָּ֞ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֣לֶךְ׀ מִתְהַלֵּ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֗ם וַֽאֲנִי֙ זָקַ֣נְתִּי וָשַׂ֔בְתִּי וּבָנַ֖י הִנָּ֣ם אִתְּכֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ הִתְהַלַּ֣כְתִּי לִפְנֵיכֶ֔ם מִנְּעֻרַ֖י עַד⁠־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (ג) הִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶת⁠־שׁוֹר֩ ׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶת⁠־מִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶת⁠־מִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּד⁠־מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽם׃ (ד) וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹ֥א עֲשַׁקְתָּ֖נוּ וְלֹ֣א רַצּוֹתָ֑נוּ וְלֹא⁠־לָקַ֥חְתָּ מִיַּד⁠־אִ֖ישׁ מְאֽוּמָה׃ (ה) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם עֵ֧ד יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה בָּכֶ֗ם וְעֵ֤ד מְשִׁיחוֹ֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֧א מְצָאתֶ֛ם בְּיָדִ֖י מְא֑וּמָה וַיֹּ֖אמֶר עֵֽד׃ (ו)  וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־הָעָ֑ם יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת⁠־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת⁠־אַהֲרֹ֔ן וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת⁠־אֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ז) וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּב֛וּ וְאִשָּׁפְטָ֥ה אִתְּכֶ֖ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה אֵ֚ת כׇּל⁠־צִדְק֣וֹת יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֥ה אִתְּכֶ֖ם וְאֶת⁠־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ (ח) כַּאֲשֶׁר⁠־בָּ֥א יַעֲקֹ֖ב מִצְרָ֑יִם וַיִּזְעֲק֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֶל⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיִּשְׁלַ֨ח יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֶת⁠־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת⁠־אַהֲרֹ֗ן וַיּוֹצִ֤יאוּ אֶת⁠־אֲבֹֽתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַיֹּשִׁב֖וּם בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ (ט) וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּמְכֹּ֣ר אֹתָ֡ם בְּיַ֣ד סִֽיסְרָא֩ שַׂר⁠־צְבָ֨א חָצ֜וֹר וּבְיַד⁠־פְּלִשְׁתִּ֗ים וּבְיַד֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בָּֽם׃ (י) וַיִּזְעֲק֤וּ אֶל⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ [וַיֹּֽאמְר֣וּ] (ויאמר) חָטָ֔אנוּ כִּ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַנַּעֲבֹ֥ד אֶת⁠־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת⁠־הָעַשְׁתָּר֑וֹת וְעַתָּ֗ה הַצִּילֵ֛נוּ מִיַּ֥ד אֹיְבֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃ (יא) וַיִּשְׁלַ֤ח יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶת⁠־יְרֻבַּ֣עַל וְאֶת⁠־בְּדָ֔ן וְאֶת⁠־יִפְתָּ֖ח וְאֶת⁠־שְׁמוּאֵ֑ל וַיַּצֵּ֨ל אֶתְכֶ֜ם מִיַּ֤ד אֹֽיְבֵיכֶם֙ מִסָּבִ֔יב וַתֵּשְׁב֖וּ בֶּֽטַח׃ (יב) וַתִּרְא֗וּ כִּֽי⁠־נָחָ֞שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵי⁠־עַמּוֹן֮ בָּ֣א עֲלֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ לִ֔י לֹ֕א כִּי⁠־מֶ֖לֶךְ יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ וַיהֹוָ֥הי⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַלְכְּכֶֽם׃ (יג) וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם אֲשֶׁ֣ר שְׁאֶלְתֶּ֑ם וְהִנֵּ֨ה נָתַ֧ן יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ (יד) אִם⁠־תִּֽירְא֣וּ אֶת⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ וּשְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקוֹל֔וֹ וְלֹ֥א תַמְר֖וּ אֶת⁠־פִּ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וִהְיִתֶ֣ם גַּם⁠־אַתֶּ֗ם וְגַם⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר מָלַ֣ךְ עֲלֵיכֶ֔ם אַחַ֖ר יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (טו) וְאִם⁠־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וּמְרִיתֶ֖ם אֶת⁠־פִּ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וְהָיְתָ֧ה יַד⁠־יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וּבַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ (טז) גַּם⁠־עַתָּה֙ הִתְיַצְּב֣וּ וּרְא֔וּ אֶת⁠־הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה עֹשֶׂ֖ה לְעֵינֵיכֶֽם׃ (יז) הֲל֤וֹא קְצִיר⁠־חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי⁠־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ (יח)  וַיִּקְרָ֤א שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה קֹלֹ֥ת וּמָטָ֖ר בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּירָ֨א כׇל⁠־הָעָ֥ם מְאֹ֛ד אֶת⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה וְאֶת⁠־שְׁמוּאֵֽל׃ (יט) וַיֹּאמְר֨וּ כׇל⁠־הָעָ֜ם אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֗ל הִתְפַּלֵּ֧ל בְּעַד⁠־עֲבָדֶ֛יךָ אֶל⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וְאַל⁠־נָמ֑וּת כִּֽי⁠־יָסַ֤פְנוּ עַל⁠־כׇּל⁠־חַטֹּאתֵ֙ינוּ֙ רָעָ֔ה לִשְׁאֹ֥ל לָ֖נוּ מֶֽלֶךְ׃ (כ) וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל⁠־הָעָם֙ אַל⁠־תִּירָ֔אוּ אַתֶּ֣ם עֲשִׂיתֶ֔ם אֵ֥ת כׇּל⁠־הָרָעָ֖ה הַזֹּ֑את אַ֗ךְ אַל⁠־תָּס֙וּרוּ֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֶת⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה בְּכׇל⁠־לְבַבְכֶֽם׃ (כא) וְלֹ֖א תָּס֑וּרוּ כִּ֣י׀ אַחֲרֵ֣י הַתֹּ֗הוּ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא⁠־יוֹעִ֛ילוּ וְלֹ֥א יַצִּ֖ילוּ כִּי⁠־תֹ֥הוּ הֵֽמָּה׃ (כב) כִּ֠י לֹֽא⁠־יִטֹּ֤שׁ יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶת⁠־עַמּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר שְׁמ֣וֹ הַגָּד֑וֹל כִּ֚י הוֹאִ֣יל יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת אֶתְכֶ֛ם ל֖וֹ לְעָֽם׃ (כג) גַּ֣ם אָנֹכִ֗י חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵחֲטֹ֣א לַיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה מֵחֲדֹ֖ל לְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעַדְכֶ֑ם וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם בְּדֶ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה וְהַיְשָׁרָֽה׃ (כד) אַ֣ךְ׀ יְר֣אוּ אֶת⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֹת֛וֹ בֶּאֱמֶ֖ת בְּכׇל⁠־לְבַבְכֶ֑ם כִּ֣י רְא֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר⁠־הִגְדִּ֖ל עִמָּכֶֽם׃ (כה) וְאִם⁠־הָרֵ֖עַ תָּרֵ֑עוּ גַּם⁠־אַתֶּ֥ם גַּֽם⁠־מַלְכְּכֶ֖ם תִּסָּפֽוּ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(ו) והנה אמר שמואל י״י שעשה את משה ואת אהרן לעוצם השגחתו על ישראל ואשר העלה את אבותיכ׳ מארץ מצרים רצה בזה כי י״י שעשה כל זה יהיה לעד ביניהם, או אמר זה על צד ההודעה והרצון בו י״י הוא אשר עשה כל זה להשגחתו על זה וזה נגלה מצד האותות והמופתים שנתחדשו אז וזה יותר נכון ויותר נקשר למה שאחריו, ואחר זה הרחיב הביאור בחסדים שעשה הש״י לישראל וקצר מזה לפרסומו כי לא זכר יהושע שהנחיל להם את הארץ ולא זכר גם כן מהשופטים שהקים הש״י להם כי אם ד׳ ולא זכר השופט שהצילם מיד סיסרא עם שכבר זכר מה שמכרם הש״י לסיסרא וידמה שלא זכר אלו הארבעה כי אם לבאר להם שמרוב חסדי השם יתברך היה שהושיע את ישראל מאויביהם פעם על יד הבלתי שלמים מאד אף על פי שלא היו ראויים לזה מצד עצמם כמו הענין בירובעל ויפתח כי ירובעל היה עובד ע״א כשקרא השם אליו להושיע את ישראל ויפתח גם כן לא ראינו לו מעלה כי אם בגבורה ופעם הושיעם על יד השלמים מאד כמו הענין בבדן ושמואל וזה כי בדן שהוא שמשון מצאנו לו מהשלמות שכבר עשה הש״י מופת על ידו וכאשר קרא אל י״י ענהו וזה הורה על שלמותו והיותו באופן מה במדרגת הנביאים כי המופתים לא יעשה הש״י רק על יד הראוי כמו שבארנו בששי מספר מלחמות י״י ואולם שלמות שמואל הוא מבואר מאד וזה היה מעוצם ההשגחה האלהית בישראל כי כשהיה אפשר שיהיה ביניהם איש שלם ראוי שיעשה נס על ידו הקימוהו עליהם לשופט והושיעם על ידו וכשלא היה ביניהם איש בזה התאר הושיעם ג״כ על יד בלתי שלם ואם אינו ראוי לכך מצד יתרון השגחתו על ישראל וכאילו אמר זה להורות להם כי לא יצטרכו למלך להלחם מלחמותיהם כי י״י אלהי ישראל הוא מלכם ויושיעם כאשר ישובו אליו כמו שעשה בימי השופטים ששלח להם שופטים להושיעם ואם יסורו מדרכי התורה לא יועיל להם המלך אבל תהיה יד י״י בהם כמו שהיתה באבותיהם שלא היה להם מלך. (יז) הלא קציר חטים – והנה הראה שמואל לעם אות כי חטאו מאד לי״י כששאלו להם מלך ואמר הלא קציר חטים היום אקרא אל י״י ויתן קולות ומטר ואמנם אמר זה כי קציר חטים היה שם סביב חג השבועות והנה העת הוא אז לפי הטבע חם ולא גם התקופה שעברה היתה בטבעה קרה ולחה ולא יתכן על המנהג הטבעי שיהיו שם אז אידים עשניים יתהוו מהם הרעמים והברקים וזהו האות שנתן לפי מה שאחשוב שאם לא היה שם אות זולת נתינת הקולות והמטר כשקרא שמואל אל י״י לא היה צריך לומר הלא קציר חטים היום, ואפשר שנאמר הלא קציר חטים היום היה להורות על צחות האויר כי האנשים היו קוצרים חטים וזה יורה על היות העת ההוא בלתי מעונן ובלתי ראוי למטר, והנה הביאור הראשון יותר נכון לפי מה שאחשוב, והנה הרגישו העם בזה האות והודו כי חטאו מאד כששאלו להם מלך, ואחר זה היישירם שמואל באמצעות זה הפעל אל שיתנהגו בדרכי התורה ולא יסורו מאחרי השם יתעלה כי הסר מאחריו הולך אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו. (כב) והודיע כי הש״י לא יטוש עמו בעבור שמו הגדול ולזה הוא משגיח עליהם בזה האופן והנפלא שזכר. (כג) ואמר להם שחלילה לו מחטא לי״י מחדול להתפלל בעדם שלא ימותו על החטא הזה שחטאו לי״י לשאול להם מלך. (כד) והנה יורה להם גם כן כל ימיו הדרך הטובה והישר׳ לא יסור מזה מפני מה שעשו כנגדו לשאל להם מלך כאלו מאסו אותו ממלוך עליהם אך הזהירם שייראו את י״י ויעבדוהו אשר הפליא חסדו להם ואם יסורו ממנו יספו הם ומלכם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144